למה לאנימה יש התאמות למנגה? מדוע המחברים אינם מתמקדים רק במדיום אחד בכל פעם?

בתוך הפיתוי - זיכרונות

במקום שיהיה צורך לעבוד גם על האנימה וגם על המנגה בו זמנית, מדוע המחברים לא מתמקדים רק באחת?

מתוך סקרנות, מדוע לדעתך העבודה על יותר מדבר אחד?
להרוויח יותר כסף

לתשובה זו אני הולך להניח שרק עבודות שהתחילו כאנימה והותאמו אחר כך למנגה. קשה ללמוד את זה בימינו מכיוון שיש כל כך מעט יצירות מקוריות לאנימה, אך ברוב המקרים שאני מכיר, המנגה היא רק סחורה של עניבה לאנימה, באותה צורה שעיבודים של אנימה למנגה הם סחורות קשורות. עבור המנגה, או העיבודים של אנימה ומנגה של רומנים קלים ורומנים חזותיים הם סחורה קשורה לרומן הקל / חזותי.

בדרך כלל מחבר המנגה הוא עובד קבלן כלשהו: הסטודיו שוכר אותם לכתוב ולצייר גרסת מנגה של האנימה, לפעמים בזמן שהפקת האנימה בעיצומה, ולפעמים לאחר סיומה. הצוות המקורי שעומד מאחורי האנימה לא עובד בדרך כלל על המנגה; שמותיהם עשויים להיות על הכריכה כזיכוי "סיפור", כלומר רק מכירים אותם כיוצרים את הסיפור. זו הגרסה ההפוכה של ראיית "Based on the manga by XX" בזכות הפתיחה של אנימה. כך שלקיים עיבוד למנגה לא ממש מוריד מאנימה שום מאמץ; שתי ההפקות מתקיימות באופן עצמאי, לפעמים בצורה כה קיצונית. לדוגמא, העיבוד הראשון של המנגה לסרט החזון של אסקפלון התבסס על גרסה מוקדמת של הסיפור מש- Yasuhiro Imagawa צורף לבמאי. Imagawa עזב לביים את G Gundam וההפקה הוקפאה, אך המנגה המשיכה עם גרסתו הסופית של הסיפור, רק כדי להיות מדויקת מאוחר יותר כשקזוקי אקנה נכנס ועיבד את התוכנית כסדרת shoujo.

בחלק מהאנימה יש גם מנגה ספינאופית, שאיננה מבוססת ישירות על האנימה המקורית. באוונגליון, למשל, יש ימי מלאכים, פרויקט העלאת שינג'י איקארי ואפוקליפסה בקמפוס. במדוקה יש את Kazumi Magica, Oriko Magica, Wraith Arc, The Other Story, Homura Tamura, The נקמה של Homura, Tart Magica, Suzune Magica, וכנראה בקרוב הקרוסאובר האפי Puella Magi Mahoro Magica: The Resurrection. כמו מאנגת ההסתגלות הישירה, אלה מועברים לעזרה שכירה, אך לעיתים קרובות יש להם סיבות יצירתיות תקפות לקיום. פרויקט העלאה של שינג'י איקארי בחן את העולם הבנאלי שינג'י יוצר במוחו בפרק 26 של האנימה. Wraith Arc והסיפור השונה ממלאים חלקים מסיפור העלילה של האנימה שלא הוצגו על המסך; סוזון מגיקה וטארט מגיקה מתמקדות בדמויות שונות באותו עולם; הומורה טמורה היא פרודיה. מכיוון שמנגה זולה יותר לייצור מאשר אנימה, המנגה הספינאופית היא דרך בעלות נמוכה לחקור את עולמה של אנימה, או ליצור תרחישים אלטרנטיביים, או לתת לחובבי הארדקור משהו שהם רוצים שאין לו מספיק פנייה רחבה למימון אחר. אנימה. לא אכפת לי מכמה מהמאנגות האלה, אבל הקריאה ב"הסיפור השונה "שינתה לחלוטין את ההשקפה שלי על דמויות ואירועים מסוימים בסדרת האנימה, ולכן אני שמח שצוות האנימה לא החליט" רק להתמקד אחד "ואיפשר להכין את המנגה הספינאופית.

כמו שהגיבו @ToshinouKyouko ו- @JonLin, יש יותר כסף להרוויח, בעוד המחבר אפילו לא צריך להרים אצבע. אז כאדם עובד, מדוע לא? אתה מקבל הזדמנות להרוויח יותר עם מעט מאוד, אם בכלל, עבודה לעשות.

אומנות החרב אונליין

אני אקח את SAO כדוגמה. כרך 14 של Sword Art Online (SAO) נמכר במחיר של 590 JPY לעותק ו- 350,693 עותקים נמכרו בשנת הכספים 2014 (18 בנובמבר 2013 - 16 בנובמבר 2014). ההכנסה הכוללת עבור המו"ל תהיה 206,908,870. מקורות כאן וכאן הצהירו כי שיעור התמלוגים הממוצע לסופר הוא בין 8% ל -50%. לא הצלחתי למצוא הפניה לחברות ההוצאה לאור היפניות. אז נניח כי התמלוגים עומדים על 10%, Kawahara Reki (מחבר SAO) היה מרוויח 20,690,887 JPY מהיקף 14 בלבד. ל- SAO הוצאו 3 כרכים בשנה. בהנחה שכל נפח שנמכר באותו מחיר ומספר זהים, Kawahara-sensei בשנה יקבל 62,072,661 JPY מה- LN בלבד.

ל- Sword Art Online יש גם עיבוד אנימה. הוא נמכר ב- DVD ו- BluRay (BR) תמורת 5,800 JPY ו- 6,800 JPY בהתאמה לכרך הראשון (פרק 1 ו- 2 בעונה הראשונה). הכרכים הבאים נמכרו תמורת 6,800 JPY ו- 7800 JPY בהתאמה. 17,677 עותקים מהכרך הראשון של העונה השנייה נמכרו בשבוע בין 2014 10 בנובמבר 2014. בנובמבר 16. כרך 1 של העונה השנייה של SAO נמכר ב 6,800 JPY עבור DVD ו- 7,800 JPY עבור BR. זה שוחרר ב -22 באוקטובר 2014, כלומר 3 שבועות לפני כן. בהנחה שהוא נמכר באותו סכום עבור כל שבוע, אז נקבל 53,031 עותקים שנמכרו בשלושת השבועות הראשונים. סך ההכנסות ממכירות BR יהיה 413,641,800 JPY.

עלות לפרק משוערת היא 15,000,000 JPY לפרק (כלול עלות הדפסה ב- DVD ו- BR). SAO העונה השנייה כרך 1 BR יש 3 פרקים, ולכן זה עלה בערך 45,000,000 JPY. היוצר קיבל 1.7% מההכנסה נטו (הכנסה - עלות ייצור), כלומר 6,266,910.6 JPY (1.7% x 368,641,800). כמו שציינתי קודם לכן, היוצר לא צריך להרים אצבע כדי לקבל הכנסה נוספת זו. בית ייצור האנימה היה מטפל בזה. יש להם סופר ומנהל תרחישים שיעשה את האנימה על פי ה- LN.

כעת, LN משחרר רק 3 כרכים בשנה, אך BR מוציא כרך אחד לחודש, כלומר 12 כרכים בשנה. ל- SAO II יכול להיות רק 9 כרכים, אך זה עדיין 9 x 6,266,910.6 JPY (56,402,195.4 JPY).

תוֹסֶפֶת

מכירת ה- LN של KonoSuba עלתה לאחר ששודרה האנימה בטלוויזיה כ -3 פעמים.
אני מניח שהחוזה של Kawahara-sensei מרוויח לו תמלוגים בשיעור של 10%. מכיוון שהוא רב מכר, ייתכן שהחוזה שלו מרוויח אותו יותר משיעור זה.

באופן כללי, כאשר מפיקים אנימה יש סטודיו שעושה את ההפקה. ישנם כותבים / עורכים רבים העובדים על כך והמחבר יכול או לא יכול להיות בעל שליטה יצירתית בתוכן.

הייתי אומר שהעבודה הכרוכה בכך תלויה גם בחומר המקור המדובר. יכול להיות שיש גם רישוי לאנימה וגם להפקת מנגה בו זמנית ממשהו כמו רומן קליל.

ישנה גם העובדה שאנימה, המשודרת בטלוויזיה, כפופה להנחיות מחמירות יותר בתוכן. במיוחד ביחס לאלימות ולעירום.