מדוע יש אנימה ביפנית המכילה אנגלית?

נשים רוסיות: המודל האוקראיני נראה כמו בובת פלסטיק אמיתית

נראה כי אנימה ומנגה רבות ששודרו או הודפסו ביפנית, לפני שהם מדובבים או מקומיים, מכילים טקסט או מילים באנגלית.

תייגתי כאן כמה דוגמאות.

הראשון הוא מ דיג'ימון טמרס, שבו יש כמה שורות באנגלית ברצף הכותרת היפנית אחרת:

ועוד דוגמא מ אוונגליון בראשית הניאון, שם הטקסט על המסכים מודפס באנגלית:

יש אינספור דוגמאות נוספות (אחת מהן לא הצלחתי למצוא הייתה סצנה אחרת ממנה תמרים שבו פחית בירה קוראת "בירה"); אז השאלה שלי היא:

מדוע מילים באנגלית הללו עושות את דרכן להפקות יפניות אחרות לגמרי?

כדי להרחיב מעט על כל התשובות הנהדרות: זו תפיסה שקרית במקצת. אני בטוח שיש אנשים יפנים שתוהים מדוע האמריקאים מקבלים קעקועים שאומרים "מרק" ו"מכוער ". או צרפתים התוהים על מקום המזון המהיר האמריקאי "Au Bon Pain". זה נשמע טוב יותר מ"הלחם הטוב ".
@ DampeS8N אלא שזה לא רק דברים כאלה: בצפון אמריקה, אין שירים מצוירים שיש להם שורות באקראי בצרפתית או בספרדית, וגם המחשב אינו מוצג בנורבגית כשהדמויות עדיין במולדתם. זה יכול להיות במידה מסוימת תפיסה שקרית, אך ביפנית יש הרבה יותר שקיעה באנגלית מאשר בשפות אחרות.
צגי מחשב ודברים צריך מדי פעם מציגים אנגלית במדינות אחרות מאותן סיבות לכך שסרט אמריקאי צריך להציג צרפתית על שלטי רחוב בפריס. כי אנגלית הוא נפוץ במכשירים אלה. כמו כן, היפנים עושים את מה שאנחנו עושים עם סינית ויפנית, בעיקר מאותן סיבות. זה שונה ומגניב.

ישנן שתי דרכים שונות שבהן ניתן להשתמש במילים באנגלית ביפנית.

הראשון הוא באמצעות מילות הלוואה. השפה היפנית הייתה סטנדרטית פחות או יותר במהלך שיקום מייג'י, בסוף המאה ה -19. לפני כן יפן הייתה תרבות מאוד מבודדת במשך זמן רב מאוד, כך שהרבה מושגים פשוט לא היו קיימים בשפה. כתוצאה מכך הוחלט כי במקום ליצור מילים חדשות לכל המושגים הללו, הם פשוט ישאילו את המילים משפות אחרות. רוב המילים הגיעו מאנגלית, אם כי ישנן גם משפות מערביות אחרות.

במקרה זה, המילים כתובות בקטאקנה ( ). יש מספר גדול מאוד של מילות הלוואה, אבל זה די סטנדרטי מהו מילת הלוואה ומה לא. כמו כן, חלק מהמילים מבוטאות אחרת ביפנית מאשר באנגלית (למשל אנרגיה הופכת ל (enerugi) עם צליל קשה קשה). אם לא ברור כיצד לבטא מילים באנגלית ביפנית, הם בדרך כלל סטנדרטיים.

זה לא ממש מייצג שימוש באנגלית. מילות ההלוואה מושאלות מאנגלית, אך גם המשמעויות וגם ההגייה יכולים להיות שונים בתכלית מהמילים באנגלית. הם מתוארים טוב יותר כמילים יפניות המבוססות על מילים באנגלית. הדוגמאות שהבאת לא ממש נכנסות לקטגוריה שלעיל, אך ישנן דוגמאות רבות כאלה ולכן כדאי להזכיר.

הדרך השנייה שהם יכולים להשתמש באנגלית היא פשוט על ידי כתיבה / דיבור באנגלית. נראה שהדוגמאות שהבאת נופלות בקטגוריה זו. זה נעשה כדי להישמע / להיראות מגניב, מכיוון שרוב האנשים ביפן רק שומעים ורואים יפנית במשך רוב יומם, אז זה בולט. מכיוון שלרוב היפנים יש לפחות ידיעה סבירה באוצר המילים באנגלית (זה חלק מתכנית הלימודים הרגילה), זו דרך להצהיר הצהרה, בערך כמו השימוש בגופנים מסוגננים באנגלית למעט קצת יותר חזק.

כעת, לאחר שביצענו הבחנה זו, אנו יכולים לענות על השאלה. התשובה לשאלתך "מדוע מילים באנגלית הללו מפנות את דרכן להפקות יפניות אחרות לגמרי?" הוא שאנגלית נפוצה למדי ביפן, לא רק באנימה / מנגה. זו לא רק תופעה על אנימה / מנגה, ואני גם לא משוכנע שזה נפוץ במיוחד באנימה ובמנגה.למשל, אתה יכול כנראה לזהות מספר מקרים של אנגלית בתמונת פרסום זו בטוקיו (מצאתי 3, כששני מקרים נוספים של האלף-בית הרומי משמשים לכתיבת מילים שאינן אנגליות, וגם לא מעט מילות הלוואה של קטאקנה):

לסיכום, זה בגלל שאנגלית נפוצה בתרבות היפנית. אבל זו לא תשובה מספקת בפני עצמה. במקום לענות על השאלה הרחבה מדוע התרבות היפנית המודרנית משתמשת לעתים קרובות באנגלית (שלדעתי עשויה להיות טובה יותר ביפנית. SE עם כמה שינויים) אתייחס למקרים הספציפיים שהזכרת, בין השאר בגלל תשובה מלאה לשעבר שאלה היא כנראה בלתי אפשרית ובחלקה מכיוון שהיא אינה נושא.

השימוש באנגלית נפוץ מאוד במוזיקה, שם ניתן לכתוב שורות שלמות באנגלית (לעתים קרובות שבורה). זו לא תופעה יפנית בלבד, מכיוון שאמני פופ קוריאנים וסינים משתמשים לעתים קרובות באנגלית (אמני פופ הודים עושים זאת לעתים קרובות מאוד, אך אנגלית היא שפה נפוצה למדי בהודו). עד כמה שיכולתי לדעת, זה לא נפוץ במיוחד בשירי אנימה, אם כי כמובן אין לי שום סטטיסטיקה שתגבה את זה.

בעיקרו של דבר, זה נעשה במוזיקה כדי להישמע מגניב, מהסיבות שציינתי לעיל. זה גם מרחיב מעט את הקהל שלהם, מכיוון שאנשים ברחבי העולם מדברים אנגלית. אני לא יודע אם יש אנלוגיה שתהיה מוכרת לאנשים שדוברים רק אנגלית, אבל הכי קרוב שיכולתי להגיע אליו הוא שלעתים משתמשים בלטינית במוזיקה בשפה האנגלית.

למעשה, השימוש באנגלית במוזיקה יפנית מקדים את J-Pop עצמו (שהוא הז'אנר שרוב מוזיקת האנימה נופלת בו). מוזיקאי רוק יפניים בשנות ה -60 וה -70 קיבלו בעיקר השראה מעמיתיהם המערביים, ובעיקר הביטלס. במשך זמן מה, זמרי רוק יפניים האמינו כי השפה היפנית מגבילה מכדי שיוכלו לשיר בסגנון רוק, ולכן רובם שרו באנגלית (ראו כאן). הלהקה המצליחה באמת ששרה באנגלית הייתה Happy End, אך גם לאחר מכן אנשים המשיכו להשתמש באנגלית לפחות מדי פעם. אפשר לכתוב עבודות אקדמיות ארוכות על השימוש באנגלית במוזיקה יפנית, אבל אעצור כאן לקצרה.

עבור Digimon Tamers, ואכן סדרות רבות, הכותרת מוצגת באנגלית. למעשה, לרוב הסדרות יש גם כותרת אנגלית וגם כותרת יפנית, שלא תמיד פירושו אותו דבר. במקרה של Digimon, המילה 'Digimon' מגיעה משתי מילים באנגלית, 'Digital' ו- 'Monster'. Tamers היא גם מילה באנגלית. ניתן היה לכתוב את הכותרת 「デジモンテイマズ」, אך נראה יותר אותנטי להשתמש בכותרת האנגלית. לגבי הסיבה שבגללה הכותרת נבחרה באנגלית מלכתחילה, שוב הדבר מוסבר בצורה הטובה ביותר באמצעות הכלל-מגניב, מכיוון שהאנגלית נשמעת אחרת ומעניינת. כמובן שלא כל המופעים עושים זאת, וזו בעיקר החלטה סגנונית, כך שכנראה אי אפשר לתת הסבר טוב יותר.

באשר לאווה, רוב מערכות המחשוב, אפילו ביפן, מבוססות על אנגלית. מרבית שפות התכנות מבוססות גם על אנגלית. כתוצאה מכך, נראה שזה אותנטי יותר (או לפחות, זה היה אז) שיש דברים במחשבים וטכנולוגיה לגמרי או בעיקר באנגלית. אני לא יודע אם זה משתנה, עכשיו שיש שפות תכנות בשפה יפנית, מערכות הפעלה וכו '.

לגבי "BEER", לא נדיר ביפן לפרסם בירה באנגלית. דוגמה זו היא חברה קטנה למדי שמצאתי מקריאת מוישימון, אך בהחלט לא נדיר שבירה נכתבת באנגלית. אני לא ממש יודע למה. החשד שלי הוא שזה בגלל שמקור הבירה הוא כמשקה מערבי.

סביר להניח שאוכל להמשיך עוד זמן מה, אבל אני חושב שהתשובה הזו כבר ארוכה מדי ואין טעם להמשיך ולרשום דוגמאות, אז אסיים אותה כאן. כפי שאמרתי לעיל, זה עשוי לעשות שאלה טובה על Japanese.SE אם תנסח זאת כראוי. זה יכול להעלות שאלה טובה באתר התרבות היפני המוצע.

13 תשובה מעולה! ברצוני להוסיף כי סטודנטים יפניים בתיכון נדרשים ללמוד לפחות שש שנות קורסים באנגלית במהלך שנות הלימוד הצעירות והבוגרות שלהם. אנגלית היא גם חלק ממבחני הקבלה לאוניברסיטאות (אולם נראה שהקושי במבחנים אלה נמצא בצד הנמוך). שני משתנים אלה מוסיפים פופולריות גם בקרב היפנים.
3 חבל שלא הזכרת את "אנגריש" בתשובתך. זה גם תומך בטענתך שזה די נפוץ בחיי היומיום ביפן.
1 זוהי התשובה הפנטסטית ביותר שיש לי אֵיִ פַּעַם נראה ב כל StackExchange. בראבו לך - פגעת בכל נקודה, פגעת בה היטב ואפילו כיסית את הנושאים הרחבים יותר. תודה רבה!
3 @ user314104 Engrish נפוץ מאוד גם במיוחד במוזיקה. שם נכנס "האנגלית השבורה". לאנשים יפנים יש בדרך כלל ידע טוב למדי באוצר המילים באנגלית, אך לא טוב לדקדוק (זה רק בממוצע, וכמובן שיש הרבה יוצאים מן הכלל) מה שמביא לאנגלית השבורה ש לעתים קרובות אנו קוראים לאנגריש. המונח אנגריש עצמו נתפס לפעמים כמעליב בתרבויות המזרח (אם כי בדרך כלל לא במערב) ולכן ניסיתי להימנע מכך בתשובה.
2 רק הערה: מגיע מגרמנית, לא מאנגלית (כמו המילה עבור הווקטור ), שם יש לו a / g /. מרבית ההלוואות מאנגלית עדיין דומות להיגויים רגילים (דרום). היו , בהתאמה. שימו לב לחוסר בקודה / r / בשניהם (מאנגלית לא רוטית).

יש לציין שזה לא קורה רק באנימה. אם היית נוסע למדינות אסיה בהן הם משתמשים בתווים סיניים (סין, יפן וכו '), תראה טקסט באנגלית על דברים כמו מוצרי מזון או חולצות טריקו. לפעמים הטקסט מקשקש ואינו הגיוני כלל. הם עושים זאת על מנת להפוך את המוצר למושך יותר, שיהיה לו מגוון. אין מגוון כה גדול עבור קנג'י, קטאקנה והיראגאנה בגופנים, למשל, באנגלית, יש לנו גופנים כמו Times New Roman או Impact. מצד שני, תווים של קאנג'י וכדומה עלולים לבלבל אם הם עוקבים אחר גופן מסוים. יהיה קל יותר לקרוא את הקאנג'י הסטנדרטי לעומת קריאת הקאנג'י, למשל, שליח חדש (אם זה בכלל אפשרי).

לכן, כדי להפוך את הדמויות לגדולות יותר, להשפיע יותר על הצופים שלהן, הם משתמשים באנגלית במקום בשפה שלהם. אתה יכול להגדיל את העקומה ב- "D" ב- "Digimon" ועדיין תוכל לקרוא אותה כ- "D", או שתוכל לשנות אותה לסגנון מסוים כך שתתאים לז'אנר האנימה, אך אינך יכול לשנות שום דבר חלק מהדמות " " מבלי שהיא תשמור על משמעותה.

נראה כי הקטאקנה גמישה יותר מקאנג'י והיראגנה, גם אם פחות מ לטינית. ראה סמלי ל No Game No Life, Kill la Kill ו- Nisekoi.
כמובן שרבים מהם יהיו שמות באנגלית המתועתקים ליפנית.

יפן הושפעה והושפעה מאוד מהתרבות המערבית, ומלחינים לשירים יפניים מוסיפים לעיתים מילים באנגלית לשיריהם כ"אפקט מיוחד "כלשהו, למרות שהוא אולי לא מושלם מבחינה דקדוקית.

באשר ליפנים המופיעים באנימה, המפיקים עשויים לנסות להעלות תחושה "זרה" לזירה או לאובייקטים (כמו "BEER"). אלמנטים מדעיים של אנימה (במיוחד מחשבים וטקסט צג) מיוצגים לרוב באנגלית, תוך שימוש בכל מיני שמות תואר ואנגלים טכניים (כמו גם הרבה מספרים וסמלים), מכיוון שהוא מגדיר את הסטריאוטיפ שמדע זה " תהליך מגניב ומורכב שלא ניתן להבין ".

בהתאם להקשר הכללת האנגלית, הסיבה שונה.

שימוש מוקדם יותר

מאז מייג'י המוקדמת ועד יפן שלפני המלחמה, החינוך בשפה האנגלית ביפן היה חזק יותר מאשר עכשיו (במילים אחרות, השליטה היפנית באנגלית צנחה בצורה חדה בהיסטוריה האחרונה, ומשרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה של ממשלת יפן [MEXT] עדיין מנסה להעלות את הרמה באמצעות מגוון הכשרות למורים ורפורמה בחינוך. בתקווה להשיג את הרמה הנוכחית של השכלה אנגלית בסין, דרום קוריאה ומדינות אסיה אחרות). ככל שהמאנגה / האנימה / השיר ישנים יותר, כך סביר יותר שהמנגקה / תסריטאי / כותב טקסטים הבין במדויק את האנגלית. כותרות ישנות יותר כולל קטעי אנגלית מכיוון שבאותה תקופה, ליותר יפנים היה אחיזת עבודה באנגלית בסיסית.

קונוטציות תרבותיות

בשפה ותרבות יפנית, מילות הלוואה, גריגו, wasei eigo, ואנגריש (כל אחד מהמונחים הללו מתייחס ליישויות לשוניות שונות בתכלית) קונוטציות של "חדש", "מגניב" ו"צעיר "/" צעיר ", כך שבפרסום ביפנית, מילים באנגלית, מילים בצרפתית וקטאקנה משמשות למוצרים שהיצרן רוצה להקרין גורם חדשני או מגניב, ואילו הם נמנע בכוונה ובזהירות למוצרים הקשורים למושגים של מסורת, וינטג 'ומוניטין לטווח ארוך (זה לא נכון רק בקרב צעירים יפנים, אלא הוא האסוציאציה הכללית בקרב האוכלוסייה; אתה יכול לראות זאת משתקף בכותרות ובשמות דמויות ממנגה נכתב בשנות ה -70). מנגה, אנימה ו- j-pop בדרך כלל נופלים בקטגוריית "רומן ומרגש" ולא בקטגוריית האמנויות היפניות המסורתיות, כך שמנתח אותם באנגלית וריאציות יפניות עליו, תורם לאסוציאציה של המדיום ל"עכשווי "ו"להוט". דיג'ימון היא בהחלט סדרה שרצתה להיות "הדבר הגדול הבא" בעקבותיו של פוקימון, ולכן קונוטציות "חדשות" יכולות להיות פלוס בלבד. הזירות של מנגה, אנימה, גיימינג וג'יי-פופ מאוד תחרותיות והאוהדים יכולים להיות הפכפכים; להיות חדש ומגניב חשוב להשקה מוצלחת ולשמירה על מקום בולט.

להיות 'אחר'

חוזרים (יפנים שחיו / למדו בחו"ל וחזרו ליפן), האפו (אנשים ממוצא יפני, כמו חצי יפנים, חצי קווקזים) וסטודנטים בינלאומיים מוצגים לפעמים כדמויות באנימה ובמנגה. ה tenkousei (סטודנט להעברה) הוא נושא מתמשך. לעתים קרובות יוצר העבודה מסיק כי הדמות צריכה לדבר אנגלית, גרמנית או שפה אחרת (לפחות פעם אחת) בסיפור כדי עדויות שהיו מחוץ למדינה. זהו מקרה חלופי בו מכניסים אנגלית או אנגריש: אמנם זה נותן לדמות גורם קרירות, אך בעיקר מספק גורם 'אחר' הנוגד את הדמות עם האחרים. הסיבה שזה עובד בצורה יעילה היא שבניגוד לדורות הקודמים של החינוך היפני באנגלית בקרב צעירים, אנגלית נתפסת כ'אחר ', זרה וקשה: זה לא משהו ש"אנחנו היפנים "מדברים בחיי היומיום; חבר לכיתה שיכול לדבר בצורה שוטפת נחשב חידוש. מכיוון שסבירות גבוהה יותר שבמאי מנגקה ואנימה התחנכו ביפן, כמו למשל המקובל אנימה מנגה seiyuu senmongakkou (בתי ספר למסחר באנימה / מאנגה / קול), הם אינם הדמוגרפיים הסבירים ביותר שלמדו בחו"ל, עבדו בחו"ל או עבדו בחברה בינלאומית עם סניפים ביפן; זה לא אומר שאף אחד מהם אינו שולט או כמעט שולט באנגלית או שאף אחד מהם אינו בעל כישורי תקשורת בין-תרבותיים, אך זה המקרה שלא כולם שולטים באנגלית או ברגישות בין-תרבותית. זה עשוי להיות גורם לכך שהאנגלית או האנגריש שדמויות אנימה שגרו בחו"ל מדברות מתבטאות לעיתים קרובות בסטריאוטיפים מוגזמים של לא-יפנית כגועשת, רועשת, יוצאת וכו 'וכי כאשר הדמויות הללו דוברות יפנית, הן מדברות בהגייה מוטעית. קריקטורה של יפנית שאינה משקפת במדויק את סוגי ההיגויים השגויים שעושים הלא-יפנים בפועל בשפות אם שונות. זה נעשה גם כדי לתאר את 'אחר'.

לינגואה פרנקה

בקרב יפנים צעירים יותר, למרות שבדרך כלל אינם משתמשים באנגלית בעצמם באופן תקשורתי להאזנה ודיבור (החינוך האנגלי העדכני והנכון ביותר ביפן הוא קריאה וכתיבה ממוקדת בדקדוק), הוא נחשב לשפת השפה של כדור הארץ וקשור ל"בינלאומי " "ו"גלובליזציה." בחינוך היפני הנוכחי, נושא השפה היפנית נקרא קוקוגו, שפירושו "שפה לאומית", ולא פירושו "יפנית". אם, למשל, ארצות הברית עשתה זאת, במקום נושא האנגלית זה ייקרא נושא השפה הלאומית). בניגוד לכך, נושא השפה האחרת בתכנית הלימודים ביפן נקרא (גאיקוקוגו, שפירושו "שפות / שפות ארץ חיצוניות / אחרות") אך ברוב בתי הספר, השפה היחידה המוצעת עבור גאיקוקוגו הכיתה היא אנגלית. זה מתבסס עוד יותר אנגלית כשפה בינלאומית במוחם של אנשים יפנים. כאשר הם רואים קווקזים ביפן, הם נוטים יותר לשאול "האם אתה מדבר אנגלית?" באנגלית לאדם מאשר לשאול: "אתה מדבר אנגלית?" או "האם יפני בסדר?" ביפנית לאדם. יפנים רבים מכירים בכך שיכולת השפה האנגלית שלהם חלשה, אך מצפים, וחלקם כבר פועלים לטיפוח, עתיד בו הם חוזים יותר יפנים שיוכלו לתקשר באנגלית. זו הסיבה לכך מדע בדיוני סדרות כגון אוונגליון בראשית הניאון בחר לכלול אנגלית, הנחשבת לדרך העתיד: העלילה כוללת את המנהיגים והצבאות של כדור הארץ כולו מנסה לעבוד יחד, ולכן מתמקם בלשון פרנקה ביקום הוא מציאותי. יש אנימה שאכן בוחרות יפנית כשפה החולית ביקום, אך אנגלית היא בחירה נפוצה.

הגדרות ואביזרים

ביפן המודרנית יש מותגים ושמות חנויות שנכתבים תמיד באנגלית או רומג'ילכן, כאשר מופיעות באנימה פרודיות על מסעדות אלה, חנויות נוחות, חבילות מזון, פחיות סודה וכו '. להתאים את הלוגו של המותג המפורסם (בדרך כלל השם מוטה מעט על מנת להימנע מדמי רישוי). זו הסיבה שניתן להמחיש את המילה "בירה" באנגלית: המשקה נכתב לעתים קרובות ככזה על כלי הזכוכית של הבירה ועיטורי הפנים בפאבים יפניים, כך שהאותיות מהוות צורה שניתן לזהות בקלות עבור היפנים מבלי שיהיה עליהם מרגישים שהם קוראים אנגלית תוך כדי צפייה נינוחה באנימה.

(חוץ)

בעוד שאנגלית ואנגריש אכן מופיעים בסדרות רבות, לפעמים קורא / צופה שאינו יפני מניח כי משתמשים באנגלית במקרה שלמעשה לא. לפעמים זה רומאג'י, לפעמים זו שפה לא אמיתית (כמו למשל כיצד שמות ב- HUNTER x HUNTER נכתבים באותיות לטיניות, אך אינם נצמדים לשפה אמיתית עקבית: Gon Freecs, Curarpikt, Leorio, Quwrof Wrlccywrlir, Wbererguin, וכו '), ולפעמים שפות אחרות המשתמשות באלפבית הלטיני (כמו Puella Magi Madoka Magica) כלולות באנימה מסיבות שעשויות להיות קשורות לשימוש היפני באנגלית או בכלל לא.

תודה חבר'ה על ההסבר, זה ממש עזר. אבל אני חושב שנשאר משהו בחוץ. אני חושב שהסיבה השנייה שיש קורסים לאנגלית בבתי ספר תיכוניים ביפנית היא בגלל שאנחנו חיים בעולם הדובר יותר ויותר אנגלית. אחוז טוב מהעסקים של יפן הם עם אמריקה. בתי ספר מלמדים אנגלית בצורה פשוטה יותר מכיוון שאולי יהיה צורך בכך יום אחד. אינך יכול לבצע עסקה עסקית אם אינך מבין מה אומר האדם האחר. נכון מאוד שלאמריקה ולמדינות דוברות אנגלית אחרות יש השפעה רבה על יפן, וההוכחה נראית במדינה עצמה באמצעות פרסומות, בית ספר, שפה, טכנולוגיית אמנות וחיי היומיום הכלליים. הייתי בטוקיו בעבר והייתי בר מזל מספיק לתפוס איש עסקים מדבר בטלפון שלו באנגלית, ועצרתי ברחוב להעיף מבט סביבי ולהתפעל מהעובדה הפשוטה שאני באמת יכול להבין חלק מהדברים. ראיתי.

אני חושב שלימדים אנגלית היא רק חלק קטן מהסיבה. וזה גם תלוי הרבה באנשים אם הם מוצאים שזה בסדר להשתמש בהם בשיר או בפרסומת בחיי היומיום. אז הסיבה שבגללה יפן (לא כולם, אבל יש מספיק אנשים) מקבלת כל כך שימוש בביטויים באנגלית צריכה להתייחס לתרבות שלהם ולהיסטוריה שלהם.