קריוקי BTS קארפול
באזור שלי אנשים לא יודעים מה ההבדל בין אנימה לקריקטורות רגילות. כשרואים אותי צופה באנימה, או שהם שומעים על זה איכשהו, הם אומרים שאני צופה בסרט מצויר רגיל ומכאן שאני ילדותי. לפעמים הם אפילו מגלים עמדות סרקסטיות, כך שלא ניתן יהיה לקבל הסבר ארוך ורציני.
מה מסביר ביעילות כיצד אנימה שונה מסרט מצויר רגיל?
1- myanimelist.net/featured/1737
לא משנה איך מסתכלים על זה, אנימה היא קריקטורה. ההבדל העיקרי הוא שאנימה נחשבת לסגנון קריקטורות יפני במערב.
מילונים רבים בשפה האנגלית מגדירים אנימה כ"סגנון יפני של אנימציה של סרטי קולנוע "או כ"סגנון של אנימציה שפותח ביפן."
עם זאת, ביפן המונח "אנימה" אינו מציין את אומות המוצא או הסגנון של אנימציה. במקום זאת, הוא משמש כמונח שמיכה המתייחס לכל צורות האנימציה מרחבי העולם (זרות וגם מקומיות). המילה "אנימה" היא מילת השאלה המתייחסת ל"אנימציה "או" קריקטורות ", המותאמת מהמילה האנגלית" אנימציה ".
אם ניקח זאת מנקודת מבט אחרת, ביפן מכנים סרטי דיסני "דיסני אנימה", הכוונה היא לסגנון מסוים, ולא לז'אנר כולו.
הוויקיפדיה היפנית בנושא "אנימה" מציינת במפורש כי:
בעוד ביפנית, "אנימציה" קוצרה ל"אנימה ", מחוץ ליפן, המילה שימשה רק להתייחסות לתקשורת הנחשבת" אנימציה יפנית ". אולם ביפן לא לוקחים בחשבון את ארץ המוצא והסגנון הספרותי (של אמצעי התקשורת) כאשר מיישמים עליה "אנימה".
סרטים מצוירים מערביים ואנימה יכולים להשתנות בסגנונות הציור, בהתבסס על הצוות, התקציב ועיצוב הדמויות / תפאורה. סדרות אנימה הן בדרך כלל מפורטות יותר מההצגה המערבית הממוצעת שלך מכיוון שיש יותר שפע של אמנים מיומנים מבחינה טכנית מעבר לים.
שניהם יכולים להגיע לגיל שונה ללא קשר לקהל היעד הראשוני שלהם (אוואטר: כופת האוויר האחרון, הפוני הקטן שלי, ו זמן הרפתקאות הם דוגמאות בולטות).
בדרך כלל קריקטורות מערביות קלילות יותר בהשוואה לאנימה יפנית. עם זאת, שניהם יכולים להתמודד עם נושאים בוגרים יותר, בשניהם רציני (כמו סייבר 6, מקס אדיר, ו מבוכים ודרקונים) ואור הומוריסטי (כמו פוטורמה, סאות' פארק, משפחת סימפסון, ו איש משפחה). יש סרטים מצוירים מערביים למבוגרים בוגרים, בדיוק כמו שיש ביפן 18+.
אם תשאל את האדם הממוצע בארצך ואחד ביפן, שניהם יראו אותם ילדותיים. ההבדל בין אנימה לקריקטורות הוא מאוד סובייקטיבי. זה בדרך כלל מסתכם במה שאתה אוהב ואיך שאתה אוהב.
8- 2 וזהו. ההבדלים קיימים רק כאשר אנו מסתכלים על סוג של ממוצעים. סרטים מצוירים ספציפיים או אנימה יכולים ולעתים קרובות לַעֲשׂוֹת נופלים בקלות מחוץ לטיפוסי. קל למצוא דוגמאות לשניהם כמעט לכל נושא, ז'אנר או קהל יעד שאכפת לו.
- 7 אני חושב שהתגעגעת להבדל חיוני: הֶמשֵׁכִיוּת. נכון שיש אנימה שהיא חוזרת על עצמה ולא רציפה, אבל ההבדל הגדול ביותר שמצאתי הוא שלרוב הסרטים המצוירים מערבית אין עלילה מתמשכת, מה שהופך אותם למתאימים יותר לילדים. (זה מוביל גם לרעיון שקריקטורות מערביות משלבות לעתים קרובות איזה מוסר או לקח בכל פרק, אבל זה פחות ברור.)
- 4 @ Dani אני חושב שהמשכיות קשורה להבדלים שתוכניות משודרות ומחודשות. ביפן ההצלחה של סדרה בדרך כלל מודפסת על רווחיותה, בדרך כלל על ידי מכירות הדיסקים שלה, בארה"ב זה על פי צפייה.במדינות המערב הם רוצים שהסדרה תימשך זמן רב ככל האפשר כדי שיוכלו לבנות ולמכור דברים מהמותג שבנו. ברוב האנימות אין לוח שידורים שמוקצב באופן קבוע שמתחדש בכל עונה (מופעים במערב מתחדשים אם הרייטינג שלהם מסתדר טוב), אז זה יהיה הגיוני שיש עלילה רציפה שעוטפת את הדברים (בדרך כלל).
- @Dani אתה רואה הפסקה בהמשכיות עם סדרות ארוכות שנים כמו Bleach ו- Naruto, עם פרקי המילוי שלהם.
- 1 טוב זה לא נכון עובדתית; ישנן דרכים להסתכל על השניים כמובחנים ולא כהכללה ותת-קבוצה. לקריקטורות יש אטימולוגיה, היסטוריה וחפצים חברתיים שונים לחלוטין בהשוואה לאנימה או דונגהואה
הטיעון האישי שלי:
סרטים מצוירים הם בעיקר הופק עבור ילדים, עם נושאים על חברות, כיף, חקר ודברים דומים.
אנימה / מנגה ותקשורת קשורה בעיקר מיוצרים למטרות של כל הגילאים (למעט סדרות הנטאי ואצ'י, כמובן). הם יכולים כמובן להכיל את "תוכן הילדים", אבל יש הרבה יותר רציניים שם, למשל כאלה על אהבה, מוות, סכסוכים ומלחמות. הם פשוט עמוקים הרבה יותר. ציור ואמנות הדמויות של סרטים מצוירים לעיתים קרובות מעוותים מאוד / בעולם אחר כדי להדגיש את הניתוק מהמציאות ואת החלק המהנה שבה.
הבדל נוסף הוא האופן שבו הדמויות מתפתחות. ברוב הקומיקסים שקראתי יש לך חוויות אפיזודיות שלכל היותר קשורות באופן רופף וכך דמויות לא באמת מתפתחות / גדלות. אני בטוח שיש שם דוגמאות נגד, אבל אני חושב שאנחנו יכולים להסכים שהדמויות אינן המוקד.
עבור רוב האנימה ותקשורת קשורה, הדמויות הן הַרבֵּה עמוק יותר. כמובן שיש לך פה ושם גם דוגמא נגדית, אבל הדמויות זוכות למיקוד הרבה יותר גדול.
אתה יכול לחשוב על אנימה / מנגה / רומנים חזותיים / רומנים קלים כמו ספרים / סדרות / סרטים (מערביים) ביחס לתוכן, אלא שהם מצויירים (או בעלי תוכן המחשה) במקום להיות מצולמים / בצורה טהורה.
שימו לב שישנן דוגמאות לאנימה שנראות ומרגישות ממש כמו קריקטורות מערביות (Panty & Stocking with Garterbelt, לפחות להיבט "המראה") ולהיפך (אווטאר - המוביל האחרון, קוררה).
4- 9 האם זה יהפוך את "איש משפחה" או "מלך הגבעה" לאנימה? או שלא יכולה להיות אנימה שמכוונת במיוחד לילדים? אני לא מומחה לאנימה, אבל מצאתי שזה מוזר שהנקודה המבדילה שלך היא ה קהל יעד ולא שיקולים סגנוניים. אני לא מחפש יוצא מן הכלל שמפריך את הכלל, אבל מעולם לא חשבתי על אנימה באופן שאתה מציע. מעניין.
- 2 "רישום ואמנות הדמויות של סרטים מצוירים לעיתים קרובות מעוותים מאוד" זה בהחלט תקף גם לאנימה. לא היית אומר שהעיניים הענקיות האופייניות לדמויות אנימה מעוותות?
- 8 "סרטים מצוירים מיוצרים בעיקר לילדים" זהו סטריאוטיפ ישן וכבר אינו נכון. אפילו סרטים מצוירים של דיסני מכוונים יותר למשפחה. עם כל הפרקים של Family Family, Simpsons, Futurama ו- South Park, ברור שהקריקטורה היא כלי תקשורת לכולם. יש גם המון "אנימה" המיועדת לילדים קטנים. אבל כמובן שהם לא מתפרסמים בחו"ל כי לא תצפו בהם בגיל העשרה כשתתחילו להתעניין באנימה בחו"ל :)
- 4 תשובה זו מוטה מאוד כלפי התפיסה כי אנימה היא איכשהו מעולה ומורכבת יותר מתוכניות אנימציה מערביות. טענות כמו "דמויות" עמוקות הרבה יותר "מקבלות התמקדות גדולה יותר" זקוקות לתמיכה הרבה יותר מאשר בהן ניתנות כאן.
ההבדל הוא סובייקטיבי בלבד, תלוי בתפיסות שלך ושל עמיתייך. יש לזכור שרוב האנימה המיוצאת מיפן מיועדת למעשה לילדים. (מגדיר 'ילדים' כמתארכים לאורך שנות העשרה)
כשרואים אותי צופה באנימה, או שהם שומעים על זה איכשהו, הם אומרים שאני צופה בסרט מצויר ומכאן שאני ילדותי.
וולט דיסני גם לא חשב שפנטסיה מיועדת לילדים. לאחר שצפיתי בסרט מספר פעמים, אני נוטה להסכים. העניין הוא שלמרות שהם נטו לכיוון זה (עם כמה יוצאים מן הכלל הבולטים) בעולם המערבי, אין שום סיבה מיוחדת להגביל נושאים מצוירים לילדים.
לפעמים הם אפילו מגלים עמדות סרקסטיות, כך שלא ניתן יהיה לקבל הסבר ארוך ורציני. מהן הדרכים היעילות להסביר כי אנימה שונה מסרטים מצוירים במצבים מסוג זה? האם יש משפטים חכמים שישפיעו על אנשים שלא יודעים על אנימה?
אני מבין שכללת את זה רק בהקשר ... אבל אם מישהו סרקסטי, זה לא כאילו תשובה אמיתית חלה. חלק זה של השאלה הוא כנראה גם אופטופי.
השיטה הקלה ביותר לשכנע מישהו הייתה כנראה לגרום לו לשבת בהצגה של קבר הגחליליות ... אם כי זה לא מהיר או חכם במיוחד.
4- "אתה לא ... כי הם לא." לא נכון. המונח אנימה נטבע במערב כמונח לקריקטורות יפניות או אסיאתיות. ו"אנימה "ביפנית הוא מונח שמקורו באנגלית" אנימציה "עם מחשבות מצוירות ראשונות של דיסני. זה היופי של השפה ושאלה זו היא פחות או יותר רק על שפה ותפיסה של שתי מילים שמשמעותן מבחינה טכנית דבר דומה מאוד, אך למעשה מתכוונת לשני דברים שונים.
- @ sm4: רוב ההצהרות ההיסטוריות שלך כאן שגויות. אנא עיין במאמר הוויקיפדיה היפני בנושא , במיוחד בסעיף המונחים ההיסטוריים.
- אני רואה את השורה המצוטטת נעלמה מהתשובה, ולכן אני מניח שההערה שלי כבר לא רלוונטית.
- @ sm4: הקו הזה כבר לא תאם לצורת ההודעה העליונה. במקור, השאלה הסופית הייתה בנוסח "איך אני מסביר שהאנימה והקריקטורות שונות?" לא הבחנתי בשינוי בפוסט העליון לפני הודעת התגובה שלך.
שאלה זו היא באמת רגילה, במיוחד כאשר אתה חובב אנימה. במצבי, אני לא רוצה ש"אנימה "תיקרא" סרטים מצוירים "כי הם כל כך שונים עבורי. להלן ההבדלים שיש לדעתי:
אנימה מכוונת לקהל עצום, מילדים למבוגרים, בעוד סרטים מצוירים
מכוון בעיקר לילדים, למעט כמובן מבוגרים שאוהבים לצפות בסרטים מצוירים.אנימה מתמודדת עם נושאים לילדים, בני נוער ומבוגרים ויש לה סיפורים שיש להם עומק, ואילו קריקטורות מתמודדות עם נושאים נוספים המיועדים לילדים.
אנימה הגיעה מהפקות יפניות, וקריקטורות הגיעו מהפקות אמריקאיות (או מכל מקום למעט יפן).
אתה באמת יכול לדעת אם מה שאתה צופה בו הוא אנימה או סרטים מצוירים לפי הגרפיקה החזותית שלו (אם אתה אוהד אנימה אז תדע למה אני מתכוון). ניתן להבחין כי הדמויות מתוך מופע קריקטורות אחד שונות מאוד מאיך שנראות דמויות מצוירות בתוכנית מצוירת אחרת. עם זאת באנימה, אתה יכול להבחין בכמה קווי דמיון כיצד הם נראים.
אני חושב שהדרך הטובה ביותר עבורך להסביר היא לתת להם לצפות באנימה טובה מאוד ולראות אותם בסרטים מצוירים ואז להגיד להם: "ראית את ההבדל?". או פשוט לתת להם לחשוב מה הם רוצים. חוויתי מה שאתה חווה הרבה מההורים שלי אבל פשוט נתתי להם להגיד מה שהם רוצים או לחשוב מה הם חושבים. בכבוד תתעלם מהם. רק וודא שאתה לא מזלזל בהם כשאתה מנסה להגן על אנימה ושצפייה באנימה לא משפיעה לרעה על הגישה שלך.
2- אני מסכים, "מהפקות יפניות" הוא חלק מרכזי. בעוד כמה קריקטורות ניסו סגנונות דומים, לעתים קרובות זה לא נראה "אנימה".
- Avatar the Last Air Bender הוא דוגמה לקריקטורות שניסו סגנון דמוי אנימה, מהסיפור שלה וקצת בתחום הגרפיקה, אבל זה עדיין לא יכול להיחשב לאנימה מכיוון שהוא לא הגיע מהפקות יפניות.
אנימה וסרטים מצוירים משמשים שניהם לזיהוי הפקת אנימציה, הראשונה שיוצרה ביפן, האחרות בשאר העולם ...
אם עלינו להראות הבדל מפורט יותר הייתי אומר:
מאפיינים חזותיים
אנימה: הבעות פנים מובחנות. שונות רבה במאפיינים הפיזיים. מאפיינים פיזיים של דמויות, בסך הכל, קרובים יותר למציאות מאשר קריקטורות.
סרטים מצוירים: לדמויות יש בדרך כלל תכונות שאינן יחסית לשאר הגוף ולכן רחוקות יותר מהמציאות מאשר לאנימה.
נושאים / נושאים
אנימה: מתרכז בעיקר בסוגיות חיים או דברים שקשורים יותר לרגש האנושי.
סרטים מצוירים: מיוצרים בדרך כלל כדי לגרום לאנשים לצחוק וכך זה יותר מצחיק.
הגדרה ומונח:
אנימה: מילונים באנגלית מגדירים את המילה כסגנון יפני של אנימציה של סרט קולנוע.
קריקטורה: שימש כמודל או מחקר לציור, אך כעת הוא קשור לקריקטורות להומור ולסאטירה.
התייחסות
זו שאלה די קשה, אבל אולי יש לי כמה טיפים.
בזמן קריקטורות נועדו להיות נצפים על ידי ילדים, אנימה מיועדת לצפייה כל הגילאים: יש סדרה לכולם, לכל נושא, לכל גיל. מילדים קטנים, כמו דורימון, לילדים צעירים כמו פוקימונים, לבני נוער כמו סדרות שונן או נוער-שוג'ו, למבוגרים יותר כמו ששתיים או אפילו הנטאי. כל אחד יכול ליהנות ממשהו.
אני לא רוצה להיות סובייקטיבי מדי כאן, אבל יש כמה היבטים מרכזיים שאני דן בהם עם אחרים:
סגנון אומנותי; יש הבדל מובהק באופן שבו דמויות בסדרת אנימה משורטטות לעומת סדרות בסגנון מערבי. (מדי פעם תקבל גם צעקה לסגנון אנימה.)
קהל יעד; יש מגוון רחב של קהלים ודמוגרפיה מגוונת עוד יותר של צרכני אנימה מאשר של קריקטורות מערביות מסורתיות.
נושאים; הלם תרבותי ככל שיהיה (שאגיע אליו בעוד רגע), להרבה אנימה יש נושאים שלא היו הגיוניים במיוחד בעולם המערבי, כגון 108 למספר הפיתויים הבודהיסטים שאדם יטען , 4 למוות, לבן למוות וכו '.
הבדלי תרבות; יש לא מעט סדרות שנסבלים, אם לא מקובלים, ביפן, ואילו בעולם המערבי הם היו מצונזרים בצורה כלשהי או לא מורשים בכלל, או שראוי למי שאוהד את זה במבטים מלוכלכים מאוד.
חלק מהדברים שיגרמו למחלוקת או להיראות כ"לא מקובלים "באנימציה המערבית יהיו מערכות יחסים הומוסקסואליות (יאוי / יורי), יחסי פער גילאים גדולים, לוליקון / שוטאקון (באופן מוזר. משפטי אבל מכווץ בכבדות), וגילוי עריות.
אנימציה מערבית לא תיגע זֶה עם מוט של מאה רגל.
- 2 ... ואז יש לנו אנימציות כמו "נמשך יחד", "ריק וסטיב", "סאות 'פארק" ו"שלושת החברים וג'רי ", שמטילים את הנושאים האלה בשמחה בפניך.
כולנו יודעים שאנימה היא "סרטים מצוירים בסגנון יפני", וזה לעתים קרובות גורם לאנשים לומר ששניהם קריקטורות. כן הם כן, אבל זה לא אומר אין הבדלים. הבדלים מהותיים.
קודם כל, ה קהל. הראשי מַטָרָה ההבדל הוא שאנימה אינם סרטים מצוירים לילדים, בדרך כלל.
יש אנימה שצונזרו כשמדובבים אותם במדינות זרות והן הופכות לילדותיות למדי (וזה לפעמים ממש מעצבן), בעוד שהמקור מכיל כמה אזכורים למבוגרים, סצינות המכילות אלימות וכן הלאה. אמנם זה לא נכון עבור כל האנימה, מכיוון שחלקם באמת מכוונים לילדים, חלקם זקוקים לקהל בוגר.
וגם ה תווים מטופלים אחרת לגמרי. יש יותר צמיחה בדמויות אנימה ככל שהיא מתפתחת לסדרה שלמה. לדוגמה, זבוזה בנארוטו בסופו של דבר דמות חביבה למדי מכיוון שאתה חורג ממנו פשוט להיות אנטגוניסט.
גם אנימה וגם קריקטורות ערכות נושא כמו חיים, מוות, דת, אהבה, בגידה, אתיקה וכו '. אבל סרטים מצוירים באמת מתייחסים לעניינים כאלה בצורה שונה לגמרי. רק תחשוב על סרטים מצוירים בסגנון דיסני: האם הם חולקים משהו עם אנימה מבחינת אֵיך הם מתייחסים לנושאים האלה?
ראשית, אנימה באנגלית נוטה להתייחס לתוכן יפני. עם זאת, כפי שצוין בתשובה זו, "אנימה" ביפנית רק מתייחסת אליו כל תוכן מונפש. עם זאת, זה בסדר שיש את הפער הזה - דברים דומים צצו במילות הלוואה אחרות באנגלית. (למשל "Lied" או ריבוי "Lieder" מתייחסים לשירי אמנות בשפה הגרמנית המעוצבים במאה ה -19 עד 20 באנגליתאך בגרמנית נראה כי "לידר" מקבל לפעמים תחושה כללית יותר.) אז במובן הזה, לכל הפחות, באנגלית, לא כל הסרטים המצוירים הם אנימה, כי לא כל הסרטים המצוירים הם יפנים. (בוודאי שזה יהיה מגוחך בשבילי לטעון את זה בובספוג מכנסמרובע הוא אנימה לדובר אנגלית.)
עדיין לא ברור אם "אנימה" היא פשוט תת קבוצה של "סרטים מצוירים". נראה שהבעיה העיקרית, שתשובות אחרות נגעו בה, היא שבאנגלית, "קריקטורה" מרמזת לעתים קרובות על משהו שמיועד לילדים צעירים, שאינו מכסה את התוכן של הרבה אנימה. בוודאי דברים כמו ניסויים סדרתיים שכבו או ה גוֹרָל סדרות הן, לפי הקונוטציה הזו, לא ממש "קריקטורות".
עם זאת, אפילו מופעים מונפשים מחוץ ליפן מסומנים לפעמים כ"קריקטורות ", גם כאשר התוכן או סגנון האמנות שלהם לא ממש נופלים לתחומי הרעיון של האדם הממוצע" קריקטורה ". למשל, חיפוש waltz with bashir 'cartoon' מציע שלפחות כמה כותבים בעיתונים הגדולים (1, 2) תיארו את סרט האנימציה וולס עם באשיר כסרט מצויר, וגם נושאו (מלחמת לבנון 1982) וסגנונו כמעט ולא דומים לאלה של הקריקטורה הממוצעת, הן בתוכן והן בסגנון. (בהשוואה ל ארתור אוֹ סאות' פארק.)
כנ"ל לגבי קַשָׁת, שהוא, לפחות בעולם דובר האנגלית, מפורסם יותר מ- וולס עם באשיר. לא ראיתי קַשָׁת, אך ויקיפדיה מציעה שזה כמעט לא מתאים יותר לילדים וולס עם באשיר.
עד כדי כך השימוש באנגלית הולך, או:
אנימה הוא שונה מ"קריקטורות רגילות ", אבל רק ככל ש"קריקטורות רגילות "מורכבות ממופעי ילדים וגם לא מצליחים לכסות תוכן מונפש אחר כמו וולס עם באשיר. כל מה שאיננו תוכן רגיל המתאים לתמונות מצוירות, מתואר בצורה הטובה ביותר בסיווג שונה אם הדבר נותן מידע נוסף על התוכן (למשל "אנימה") או תכנות רחבות יותר (למשל "תוכן מונפש").
אנימה לא שונה מ"קריקטורות רגילות ", מכיוון ש"קריקטורה" מכסה כל דבר מונפש.
בשני המובנים, "אנימה" היא בעצם רק העובדה שמשהו מונפש (ומשווק כלפי היפנים).
אני נוטה להעדיף את התצוגה הראשונה מבחינת האופן שבו אני באופן אישי השתמש במילה "קריקטורה" (כך תאר דורימון ו צ'יבי מרוקו-צ'אן אבל לא גורל / אפס כ"קריקטורות ") בגלל הקונוטציות של" קריקטורה ". עם זאת, הייתי מחשיב את השניה כקובלת עדיין (במובן זה שלא אתעצבן מכך שהשקפה זו נלקחת) מכיוון שברור שאנשים משתמשים גם ב"קריקטורה "באופן דומה" באופן לא הולם "בתוכניות אחרות המכוונות למבוגרים ש לא מיפן.
